<h1>צידה לדרך מ"ד כ"ד פ"י</h1>
<h2>דף ב:</h2>
ליל שני של ראש השנה וכן בליל י"ט שלאחר השבת אסור להדליק שיורי הפתילה שכבו ביום ראשון שהרי הוכנו להדליק והוא כמכין מי"ט לשבת.
<h2>דף ג:</h2>
ביצה שנולדה בשבת או בי"ט אסור אפי' לטלטלה ואם נתערבה אפי' באלף כולן אסורות. ואפי' ספק נולדה בי"ט ואפי' התבשיל שנתקן בה. ומותר לכפות עליה כלי כדי שלא תשבר והוא שלא יגע בה הכלי. בי"ט שני מותרת בשני ימים טובים של גליות אבל בשני ימים של ראש השנה או משבת לי"ט שלאחריו או מי"ט שלפני השבת לשבת אסורה בשני.
<h2>דף ו.</h2>
אפרוח שנולד ביו"ט. הגאונים אוסרין.
<h2>דף ו:</h2>
השוחט תרנגולת ומצא בה ביצים גמורין מותרין.
<h2>דף ט.</h2>
אין מגביהין תרומות ומעשרות בי"ט אלא אוכל ומשייר. וכשמפריש חלה בי"ט לא ישרפנה מיד אלא יניחנה עד הלילה.
<h2>דף יב:</h2>
מוללין מלילות ומפרכין קטניות בי"ט ומנפח מעט מעט ואוכל ואפילו בקנון ותמחוי אבל לא בנפה וכברה.
<h2>דף יד:</h2>
כל דבר שיש טורח בברירת האוכל יותר מבפסולת נוטל האוכל ומניח הפסולת והוא שהאוכל מרובה על הפסולת בכמותו אבל אם כמות הפסולת מרובה אסור אפילו לטלטלו שהאוכל בטל ברוב כמו שכתבנו בהלכות שבת אבל לוזים ובטנים וכיוצא בם שנשתברו ועדיין מעורבין בקליפתן אע"פ שהפסולת מרובה מותרין כיון שדרכן בכך והם כשומר לפרי ואינו דומה לעצמות וקליפין שנתפרדו מהאוכל. אין מסננין את החרדל במסננת שלה ואין ממתקין אותה בגחלת של עץ. אין תולין את המשמרת בי"ט לסנן בה שמרים. היתה תלויה ועומדת מותר ליתן בה שמרים לסננן.
<h2>דף יז:</h2>
אסור להטביל כלים חדשים או טמאים לטהרן.
<h2>דף כא.</h2>
ואנשי חיל המלך שמוטל על בני העיר לאפות להם דבר יום ביומו אסור וכשאין מקפידין אם יאכל ישראל ממה שאופה יש אוסרין ויש מתירין.
<h2>דף כא:</h2>
אין מבשלין לצורך כנעני בי"ט ואפי' להזמינו אסור שמא ירבה בשבילו אבל אם נכנס לבית יכול לומר לו תשב לאכול מהמוכן וכן עבדו ושפחתו. כשם שאסור לבשל לצורך מי שאינו ישראל כך אסור לבשל לצורך עופות או שאר בע"ח אבל טלטול למזונותם מותר אפי' בשבת.
מותר לחמם מים לרחוץ פניו ידיו ורגליו אבל לא כל גופו ואפילו הוחמו מערב י"ט אסור לרחוץ כל גופו אע"פ שמותר לטבול מטומאתו.
<h2>דף כב.</h2>
אסור לכבות הדליקה ביו"ט אפי' רואה ביתו שנשרף וכן אסור לכבות הבקעת ואם כדי שלא תתעשן הקדרה ואי אפשר שלא תתעשן אם לא יכבנה מותר.
<h2>דף כב:</h2>
אין עושין מוגמר בי"ט אפי' להריח בו. אבל אם עשה כדי לתקן פירות לאכילה מותר.
<h2>דף כח:</h2>
מכשירי אוכל נפש שאי אפשר לעשותן מערב יו"ט דוחין יו"ט כגון גריפת התנור ושפוד שנשבר חודו ביו"ט בענין שאינו ראוי לצלות בו מותר לתקנו אבל אם נתעקם קצת וראוי לצלות בו אסור לתקנו ואפילו בידו. סכין שנפגמה מיו"ט מותר לתקנה במשחזת של עץ או על גבי חברתה ומורין כן אבל במשחזת של אבן אע"פ שמותר לחדדה אין מורין כן ולהעביר השמנונית אפי' בשל אבן מורין כן. נפגמה מערב יו"ט אסור עמדה שאינה חותכת יפה ויכול לחתוך בה ע"י הדחק מותר להשחיזה אפילו בשל אבן.
<h2>דף כט.</h2>
אין מודדין קמח ביו"ט אלא יפחות או יוסיף מהמדה.
<h2>דף כט:</h2>
ואין מרקדין הקמח בתחלה אלא על ידי שינוי אבל אם רקדו מאתמול ורוצה לשנותו כדי שתהא הפת נאה ישנה מעט. ואם נפל בו צרור ורוצה לרקדו שנית מותר בלא שינוי והשינוי הוא שירקדו על גבי שלחן.
כל מה שאפשר לשנות מדרך חול משנין כגון שלא יביא בסל ובקופה ארבעה או חמשה דברים יחד ואם יש לו אורחים וצריך למחר יעשה כדרכו.
<h2>דף לב.</h2>
אסור לכבות הנר ואפילו להטותו שיתרחק השמן מן הפתילה. וכן אסור ליקח פתילה מן הנר הדלוק אפילו ליתנה בנר אחר שהרי כשלוקח אותה מכבה. נר של שעוה שאינו רוצה שישרוף כולו יכול ליתן סביבו דבר המונעו מלשרוף בענין שיכבה שגרם כיבוי מותר. נר שכבה מותר לחתוך ראש הפתילה כדי שיהא נוח לידלק כשרוצה לחזור ולהדליקו באותו לילה.
נר שאינו צריך לו אסור להדליקו ושל בית הכנסת מותר ואפי' להדליקו בערב יום הראשון וליל י"ט שני. אין נותנין נר על גבי אילן מערב י"ט שמא ישתמש באילן. אין חותכין הפתילה לשנים ולא גודלין אותה ולא מהבהבין אותה. ויכול לשרותה בשמן. ומותר להסיר הפחם שבראש הפתילה ואפי' כשהיא דולקת ואפילו בכלי להגדיל אורה. לכבוד בני החבורה קראו עצרה. הלל וזמרה. ליהודים היתה אורה.
<h2>דף לב:</h2>
ולא שוברין החרס ולא הנייר לצלות בו צלי.
תנור שנפל לתוכו מטיח הטיט אסור לגורפו אבל מותר להשכיב האש והאפר כדי שיהא חלק. ואי אי אפשר לאפות בו ולצלות בלא גריפה מותר.
אסור לגבל טיט לטוח בו פי התנור. אבל יכול ליקח מן הטיט שעל שפת הנהר והוא שיחדו מערב י"ט. ואפר מותר אם נתן עליו מעט מים מבעוד יום. ויש אומרים שלא התירו האפר אלא לשומו על התנור כדי לשמור את חומו ואפר מותר ועפר אסור.
<h2>דף לג:</h2>
אין מלבנין הרעפים כדי לצלות עליהם שבליבון זה מתחזקין.
<h2>דף לד.</h2>
תנור וכירים חדשים הרי הם ככל הכלים הניטלין בחצר אבל אין סכין אותו בשמן ואין טחין אותם במטלית ולא מפיגין אותם בצונן כדי לחזקן. אבל היסק ראשון מותר אע"פ שהוא מחזק שאינו נגמר להתחזק עד שיפיגנו ואם צריך להפיגו כדי לאפות בו כגון שהוסק יותר מדאי יכול להפיגו בצונן. ומכאן נראה שמותר לשרות במים המכבדת שמכבדין בו התנור אע"פ שמכבה. אין לאפות בתנורים שלנו בי"ט יותר ממה שצריך.
ואין גוזזין את הירק במספרים שרגילין לחותכו במחובר.
